״מה הערך בלהשאיר משהו אחריך? תסביר לי, מי אמר שלהיות במרוץ זה בהכרח הדרך היחידה
לחיות? יש עולם שלם, פתוח ואינסופי של.. כלום. כלום זוהר בשמים ריקים מתוכן ואני בתוכם,
ענן חולף, משנה צורה לפי הרוח, שרק לא יפריעו לו להתפייד, פוף.״ / ׳האדם המיותר׳.
מיצ׳ה פיגה, חצי תאנה בצוענית ושם הסוס אתו עבדה פינה באוש, הינו מיזם תרבות חדש ביוזמתו וניהולו האמנותי של יחזקאל לזרוב, המזמין את הקהל לחוות את עומקו של תהליך יצירה תיאטרונית ולצלול אל עולמות ההשראה, השאלות וההקשרים התרבותיים מהם נוצרת הצגה.
מיצ'ה פיגה מציעה עונת תיאטרון הנמשכת כשישה חודשים ומורכבת מהצגה ואירועים רב תחומיים. העונה כולה תחשוף את תהליך המחשבה והגשמת היצירה, ותצייר את מפת ההקשרים שמאירה את העשייה התיאטרונית באור חדש.
מיצ'ה פיגה חגגה בתחילת השנה 2022 את ראשית פועלה עם אירוע רב תחומי הכלל פרפורמנס, אינסטליישן, וידאו ארט, העשרה פילוסופית, מסיבת שינה ובנוסף הצגת תיאטרון "האדם המיותר", בעיבודו ובבימויו של לזרוב לקלאסיקה הרוסית "אובלומוב" של הסופר איוואן גונצ'רוב.
אלה התקיימו בחלליו השונים של היכל התרבות תל אביב, שהעניק למיזם בית מתחילת פעילותו והפך שותף למיצ'ה פיגה ולחברת ההפקות המשקיעה "יו הפקות". לאור הצלחת מיצ׳ה פיגה - ״האדם המיותר״ נעלה לתאריכים נוספים במהלך 2022.
בעיבוד הנוכחי נשאלת השאלה: האם יש לאדם זכות לחיות את חייו מבלי להשאיר חותם? להיות ואז לא להיות. האם היציאה מהרצף והפרישה ממעגל העבודה, מהמציאות ומחיי החברה, לגיטימיות בעולם שכולו מקדש שאיפות והגשמות?
אובלומוב:
"את החיים אף פעם לא הרווחתי כך שלא היה לי מה להפסיד. רציתי לא לרוץ לשום מקום, פשוט להיות ואז לא להיות".
אמנים אורחים: // אינסטליישן - לילך שטיאט - "בוסתן", קיר ועץ לימון הממתין להשתל. בפרסית המילה בוסתן מתארת 'מקום של ריח'. זוהי גינה פרטית עם עצי פרי, המקבעת נחלה. הקיר, מסמן טריטוריה, והעץ, בענווה, ממתין לאדמה. העבודה עשתה במסגרת זומו לוד // פרפורמנס- תהלוכה - מריה טלנוב ארבר מנצחת על מקהלת ילדים // חשיפה לעולמם של הדמויות - שחקני "האדם המיותר" כותבים את דמויותיהם // World meter - עריכה רן סלוין - "Retzef" // העשרה פילוסופית - דר' ג'רמי פוגל - שופנהאואר // יין - יקב תבור, שיראז - מסדרת אדמה 2017 // מסיבת שינה - תאי רונה - בין הערש לארסֿ, מוזיקה לחלום איתה. תאי רונה יוצא למסעות ארוכים בלגונות מוזיקליות רחוקות ומייצר פסקול מושלם להשתרעות, מדיטציה, רגע של זן או חלום שלא רוצים להתעורר ממנו // וידאו ארט - תום פניני - Bed boy // וידאו ארט - רן סלוין - Smoke and Mirrors //
מיצ'ה פיגה - האדם המיותר: ניהול אמנותי, עיבוד ובימוי: יחזקאל לזרוב
שחקנים: אלון פרידמן, טלי שרון, ולדימיר פרידמן, שירה נאור, גל פרידמן וגלעד קלטר. (*אלון פרידמן וגלעד קלטר הינם שחקני תיאטרון גשר)
מפיקים, משקיעים: יו ג'ינאי ודויד גליל ניהול וליווי פרויקט: פז גלינסקי מפיק: עומר בולנז'ר כהן עיצוב תאורה: יאיר ורדי עיצוב תלבושות: אלין לזרוב עיצוב סאונד: פליקס שפושניק עוזרת במאי: אירה אורלוב צילום ועריכה: רן סלוין צילום הצגה: דניאל קמינסקי גרפיקה: דניאל צוקהירה, עדי בן בצלאל, גדי צדר ייעוץ סאונד: אמיר אטקין חלל חזרות: "סטודיו אנקורי" שירותי תאורה והקרנה: סימול שיווק: סער גמזו, אייל בסון, יובל הרינג - מודוס שיווק: דיגיתל משרד כרטיסים: טיקטמאסטר יח"צ מיצ'ה פיגה: גלי זנדר, מנור גרא יח"צ היכל התרבות: יונתן וולף ואור ניר -JWPR יח"צ מגזר רוסי: מאשה חיניץ' טכנאיי תאורה: שי דרור, יעקב סליב, בעז בז'ה מפעיל תאורה: אליה סרבייסקי טכנאי סאונד: אייל ידידה תפירה גברים: סשה גטלין תפירה נשים: גלינה אילן צילום אירוע: חיים יפים ברבלט.
היכל התרבות תל אביב: מנכ"לית: דלית קורל מנהלת שיווק ותוכן: אורית פיקלר מנהל תפעול ובמה: גיל אלון
תודות: אמיר קיש, משכית נחמני, שרון סבו, מקס קרסנופולסקי, נועם רקנאטי, סרגיי נוביצקי, יהלי לזרוב, עדי מוסקוביץ, אלה ישראלי, הדס וילנסקי, שחר ברימר, נתי מור גרשוביץ, מירית צ'רלינוב, כרמית יוכפז, מייק כהן - סימול, טל חורש - הדוניזם, אליקו בן בסט, ינאי תלמי, רוני יהלום - משתלת יהלום, רונן בן ארי - מימד נוסף, ראשס ט.ב שירותי מצלמה בע"מ, אור כרמי - בש-גל, עומרי רון - ביטוח לנדאו יובל, ביטוח - משה אלמוג,
Liu Ya Dao ,Li Chun Feng, Chen Gang, Tan Yan Zi ,Dong Bing Hui ,Ayala Qiao
הצטרפו לקהילת "החברים של מיצ'ה" והישארו מעודכנים בתכניות לעונה הקרובה
צוות
יחזקאל לזרוב
מייסד ומנהל אמנותי מיצ'ה פיגה | עיבוד ובימוי "האדם המיותר"
במאי, שחקן ואמן ישראלי רב תחומי. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון לאמנויות כרקדן בלט ושימש כזמר בלהקה צבאית, הצטרף ל"להקת המחול בת-שבע". למד תיאטרון ב- Actors’ Centre בלונדון לפני שהצטרף לתיאטרון "גשר" ולתיאטרון "קאמרי" כשחקן וככוריאוגרף הבית. תפקידיו הראשיים כוללים את 'טוביה החולב' בסיבוב ההופעות של "כנר על הגג" ברודווי 2018 - 2022, "אופרה בגרוש" (זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשחקן הטוב ביותר),"נישואי פיגארו", "תמונתו של דוריאן גריי" ועוד.
לזרוב הוא הבמאי, מעבד, מעצב התפאורה והכוריאוגרף של כל יצירותיו: "בכל שעה עגולה" (מאת לזרוב), "נופל מחוץ לזמן" ( מאת דוד גרוסמן), "אליס" (עיבוד רועי חן). "לוליטה / ז'ואן דארק" (ולדימיר נבוקוב - פרוטוקולים מקוריים), "אבות ובנים" (איוון טורגנייב) - תיאטרון גשר."תמונתו של דוריאן גריי" (אוסקר ויילד) התיאטרון הלאומי. "תשוקה לפנות ערב", (חנוך לוין) התיאטרון הלאומי. "איגלו" (מאת לזרוב), עלה בבכורה בפסטיבל ישראל 2013, זוכה פרס הפרינג 'לבמאי הטוב ביותר.
לזרוב הוא מייסד שותף והמנהל האמנותי של 'סטודיו אנקורי' - חטיבת הביניים והתיכון לחשיבה יצירתית ויזמות. יוזם, מנהל אמנותי ואוצר של חלל האמנות AZA13 שם אצר את התערוכות הרב תחומיות: "תקווה", "צנזורה", "הפגנה", "האמנות לשרוד". כאמן חזותי, לזרוב הציג עבודות צילום ווידאו-ארט במספר תערוכות גלריה. כתב וביים סרטים קצרים, "שלג", "לשביה" ו-"חוף ללא מציל", שהוקרנו בפסטיבלי סרטים בעולם. לזרוב שיחק תפקידים ראשיים ביותר מ -40 סרטים והפקות טלוויזיה, כגון: "המנטליסט" (גרסה רוסית), "ואלס עם באשיר" (זוכה פרס גלובוס הזהב), תאג"ד, "שמש", "חמישה גברים וחתונה", "מלאך של אמא", "מרחק נגיעה" (סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר),"אננדה", "פלורנטין", "הדיבוק משדה התפוחים הקדושים" (מועמד לשחקן הטוב ביותר), "שלוש אימהות", "ברקיע החמישי", "החוב", "הגננת" ועוד.
"האדם המיותר" תהיה הצגת התיאטרון הראשונה שתעלה בהיכל התרבות תל אביב, המשמש כבית לקונצרטים, הופעות מוזיקה, בידור, כנסים ועוד. ההצגה תוצג באולם צוקר המספק חוויה יוצאת דופן, באמצעות האקוסטיקה הייחודית והאינטימיות שהוא מייצר עם הקהל.
דלית קורל
מנכ"לית היכל התרבות תל אביב:
"היכל התרבות הוא בית לאירועי התרבות הגדולים בישראל, ההחלטה להעלות ולהיות שותפים לעשייה בהפקת תיאטרון מקורית ומיוחדת הייתה טבעית. הקהל שלנו נהנה בשגרה מקשת רחבה של מופעים ואירועים תרבותיים בכל התחומים. הצגה מקורית שנתפרה למידות המיוחדות של אולם צוקר ושונה בנוף התיאטרון בישראל, תציעה לקהל חוויה ייחודית חדשה״
על האדם המיותר
![מקום מיוחד יש להופעתו של האנטי-גיבור: כוח הפעולה והדמיון שלו נמוכים בהרבה מאלה של הקורא הממוצע. דמות מעין זו היא אובלומוב, גיבורו של הסופר הרוסי איבן אלכסנדרוביץ' גונצ'רוב ([1859] 1959). אובלומוב הופך את האיטיות ואת הבטלה למלחמת גרילה שקטה נגד העליבות האנושית וחוסר התוחלת הטמונים במרדף אחר האושר החמקמק. במאה ה-20 כבר כובש האנטי-גיבור את מרכז הזירה. דוגמה וירטואוזית לכך היא יוסף ק', גיבור המשפט של קפקא (1992). ק' פועל במציאות שרירותית, ריקה מאמונה, הנשלטת בידי סמלים ביורוקרטיים חסרי פשר. הוא עומד מול עולם אבסורדי שאינו מוכן לפרוש בפניו את כתב האשמה ולאפשר לו להתגונן בדרכים לגיטימיות. לכאורה לפנינו גיבור עלוב, המטולטל באופן סתום אל מותו. למעשה לפנינו אדם המסמן שלב חדש בהגדרת המושג גבורה. זו נובעת מעצם המאבק ההרואי בגורל, אף-על-פי שגורל זה אינו מנוסח או מובן. אב-טיפוס זה זוכה לבולטות מיוחדת בהמשך. נזכיר יצירות מופת בנות זמננו כגון מול היערות של א. ב. יהושע (1968), וכן גיבורים קרנבליים-טרגיים המופיעים ביצירות כגון העוז והתפארת של גרהם גרין (1974), הרצוג לסול בלו (1992) ופסוקי השטן של סלמאן רושדי (1989). גיבורים אלה נעים בקו התפר שבין פתוס לגיחוך, בין תהילה לאבסורד; גיבורים אבודים בדור אבוד, שלמרות הכול לא איבדו את חיוניותם, לא נסוגו מ"נכונותם להיאבק עם המלאך", בניסוחו של אנדרה מאלרו.](https://static.wixstatic.com/media/248aa0_b73ff21d258943aa85d63dfa05450b14~mv2.jpg/v1/fill/w_559,h_556,q_75/248aa0_b73ff21d258943aa85d63dfa05450b14~mv2.webp)
